תגובתי לתוכנית אופק חדש
בתחילת השבוע גלשתי באינטרנט והתעניינתי בפרטים אודות רפורמה אופק חדש המשולבת כחלק מתוכנית הלימודים בבית הספר שבו לומד בני אורן. בעודי גולשת ברשת נתקלתי בפורום שלא אזכיר את שמו בו היו אך ורק תגובות נזעמות כנגד התוכנית החדשה של הסתדרות המורים ועל אופן יישומה בשטח. היה נראה לי מאוד תמוה שרק תגובות שליליות מופיעות שם והגעתי למסקנה כי כנראה מדובר באיזו תופעה נקודתית ויזומה שלא הותירה לי ברירה אלה לספר את הצד שלי בנושא ומה אני חושבת על אופק חדש. בכל מקרה, מדוע הגעתי למסקנה כי מדובר בביקורות נקודתיות ומגמתיות? התשובה פשוטה – גם כי תמיד יש דעות לכאן ולכאן וגם בגלל שאורן, בני, מצליח בלימודים כמו שלא הצליח בעבר. אני לא רוצה להישמע כאילו ואופק חדש הפכו את אורן לגאון הדור, אלא לומר כי התוכנית החדשה פשוט שמה דגש מיוחד על חינוך וסיוע לכלל התלמידים הן ברמת המקצועיות, הן ברמת המשאבים, השעות הצמודות למורים והמורים שצמודים יותר לתלמידים. אלה המתלוננים יאמרו, איך יכול להיות שכמה שעות עם המורה יעזרו לתלמיד מתקשה ואני אומר – מחויבות. כאשר התלמידים נמצאים מול המורה בקבוצת לימוד קטנה הם מכירים זה את זה באופן הרבה יותר אישי ואז התלמיד מרגיש כאילו הוא חייב לקבל ציונים גבוהים כדי להוכיח למורה שלו שהוא יכול, יותר מאשר לעצמו או להורים ולהעריך את העובדה שהיא עוזרת לו. ביחד השמים הם הגבול. אני משוכנע שהתוכנית של רפורמה אופק חדש היא הדרך הנכונה להצלחתם של ילדנו, עם זאת חייבים בהסתדרות המורים או במשרד החינוך לבדוק היכן כן יש תקלות, גם אם הן מינוריות, וליישם את התיקונים באופן מידי או כחלק מהכנת שיטות הלימוד לשנה שבאה מאוחר יותר.
Tags: